בחינת רישוי בחשמל · ריכוז הוראות · אוגוסט 2026
חיפשתי את הנושא בכל תקנות החשמל, בהנחיות מנהל מינהל החשמל, באמות המידה של רשות החשמל ובהחלטות ועדת הפירושים. התוצאה מפתיעה: בכל גוף החקיקה יש הוראה מחייבת אחת בלבד שקובעת מפל מתח מרבי. כל השאר — או שאינו מפל מתח, או שאינו מחייב, או שאינו קיים.
זו נקודת הבלבול המרכזית: שני המספרים נמדדים במקומות שונים, והם לא מתחברים לסכום אחד.
מהרשת ועד נקודת החיבור — אחריות ספק השירות החיוני, ±10% מהמתח הנקוב. מהדקי הצרכן ואילך — אחריות המתכנן והמבצע, 3%. הקטע שביניהם (חיבור הצרכן עד המונה) אינו נושא תקרה נפרדת בתקנות, ולפי ועדת הפירושים הוא נכלל בשרשרת הנמדדת במיתקן המוזן ממתח גבוה.
תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט), תשמ"ה-1984 — זו התקנה היחידה בכל תקנות החשמל שקובעת מפל מתח מרבי.
"מפל המתח המרבי בין הדקי הצרכן לבין נקודת צריכה כלשהי במיתקן הצרכן לא יעלה על 3% מהמתח הנומינלי של הרשת."
שים לב לארבעה דברים שהתקנה אינה אומרת: אין חלוקה בין תאורה לכוח; אין תקציב מפל נפרד לקו הזנה ולמעגל סופי (המפל מצטבר על כל השרשרת); אין נוסחה, טבלה או מקדם חישוב; ואין שום חריג — לא לזמן התנעת מנוע, לא לקו ארוך ולא למיתקן ארעי.
(א) לא יתכנן אדם מעגל סופי, לא יתקינו, לא יבדוק אותו ולא ישגיח על התקנתו אלא אם כן הוא חשמלאי.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לאדם שאינו חשמלאי להתקין חלק ממעגל סופי אם בידו היתר בהתאם לחוק.
(ג) במיתקן ביתי לא יימצא שום חלק של מעגל סופי הניזון מלוח ראשי אחד בשטח הניזון מלוח ראשי אחר, פרט למעגל אשר במוביל, בהתקנה סמויה, ללא תיבות.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), מותר שמיתקן הניזון מלוח המיועד לשטח משותף של מבנה יימצא בשטח הניזון מלוח אחר, כגון לחיץ בדירה, המפעיל תאורה בחדר מדרגות.
(ה) מפל המתח המרבי בין הדקי הצרכן לבין נקודת צריכה כלשהי במיתקן הצרכן לא יעלה על 3% מהמתח הנומינלי של הרשת.
כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), תשע"ח-2018 — אמת מידה 41, "איכות חשמל". זו אינה דרישת מפל מתח אלא תקרה על סטיית המתח שהספק מספק, והיא הבסיס שממנו מתכננים.
"ספק שירות חיוני יספק חשמל לצרכניו במצב יציב בנקודת החיבור בין מתקן חשמלי לרשת בגבולות המתחים הנקובים... ברשת מתח נמוך ומתח גבוה מתחים שלא יחרגו מ-±10% מהמתחים הנומינליים... במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח נמוך, מתח ההזנה הנקוב יהיה 230 וולט, ובין שתי פאזות 400 וולט."
מכאן נגזרים המספרים המעשיים: מתח נמוך 230 V פאזה-אפס ו-400 V בין פאזות, כלומר טווח מותר של 207–253 V. במתח גבוה המתחים הנקובים הם 12.6 / 22 / 33 kV (וכן 6.3 / 11 kV ברשתות ותיקות). התנאי הוא "במצב יציב" — כלומר אינו חל על תופעות מעבר והתנעות.
שלוש החלטות של ועדת הפירושים עוסקות ישירות בתקנה 2(ה). הן מוסיפות בדיוק את מה שחסר בנוסח — ואחת מהן מצמצמת את תחולתה בצורה שאינה כתובה בתקנה עצמה.
השאלה: מיתקן תאורה ציבורית שבו נמדד מפל של 5% בקצה המרוחק — האם מותר?
ההחלטה: "הדרישה לתכנון מתקן כך שמפל המתח המירבי לא יעלה על 3% היא ברורה וחד משמעית ואינה ניתנת לפירושים". 5% אסור. ההחלטה מציינת מתח נומינלי 230 וולט בטווח 207–253 וולט.
מה נמדד: "החל מהדקי הצרכן ועד נקודת צריכה כלשהי במתקן (בית תקע ו/או מעגל סופי)".
ההגבלה המשמעותית: לפי הוועדה הדרישה "מתייחסת למתקנים דירתיים (מתקני חשמל בדירות מגורים) בלבד"; במיתקנים תעשייתיים, מחנות צה"ל וכדומה על המתכנן לתכנן לפי אופי הציוד, בלי אחוז קבוע. הנימוק ל-3%: חישובים של מפלי מתח בדירות מגורים סטנדרטיות.
שים לב צמצום התחולה למיתקנים דירתיים אינו כתוב בתקנה — הוא פרשנות הוועדה, ויש מי שחולק עליה וטוען שה-3% חל על כל סוגי המיתקנים. בבחינה, ההנחה הבטוחה היא שה-3% הוא הכלל.
השאלה: האם מותר 13% מנקודת החיבור במתח גבוה ועד קצה מעגל סופי?
ההחלטה: לא. יש להבחין בין גבולות המתח שהספק מחויב לספק (±10%) לבין מפל המתח שבמורד הזרם; אישור 13% היה עלול להביא את הסטייה הכוללת לכ-23% ולחרוג ממה שהציוד מתוכנן אליו. מפל המתח נמדד לאורך כל שרשרת ההזנה בצד המתח הנמוך עד קצה המעגל הסופי, ובמיתקן גדול על המתכנן להיעזר גם באמצעים אחרים — למשל משנה דרגות בשנאי — ולא רק בהגדלת חתכים.
אי-התאמה בציטוט המסמך מפנה ל"תקנה 2(ג)" ולנוסח "נקודת צריכה כלשהי במעגל", בעוד ששני מקורות בלתי-תלויים של נוסח התקנות מראים 2(ה) ו"במיתקן הצרכן". הנוסח הקובע הוא 2(ה).
זה חלק מהתשובה, ולא היעדר תשובה: בתקנות ובהנחיות שלהלן הביטוי "מפל מתח" אינו מופיע כלל, ולכן אין טעם לחפש בהן. קביעת חתך המוליך בהן נשענת על קריטריונים תרמיים וקריטריוני זרם קצר, לא על מפל מתח.
| מסמך | מפל מתח? | הקריטריון שכן מופיע |
|---|---|---|
| תקנות החשמל (העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך), התשע"ד-2014 | לא מופיע | זרם העמסת יתר, זרם קצר, מקדמי תיקון ל-Iz |
| תקנות החשמל (התקנת מוליכים), תש"ל-1970 | לא מופיע | תקנה 8 — התאמת חתך המוליך לעצמת הזרם |
| תקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש"ס-2000 | לא מופיע | תקנה 8 מפנה לתקנות ההעמסה וההגנה |
| תקנות מובלים והתיול · לוחות · הארקות · גנרטורים · רשתות עיליות מ"נ | לא מופיע | — |
| מיתקן ארעי באתר בניה · חצרים חקלאיים · בניין רב-קומות · רמזורים | לא מופיע | — |
| תקנות החשמל (מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים), תשפ"ד-2024 | לא מופיע | תקנה 7 — התקנת כבלים במעגל סופי או בקו |
| הנחיות מנהל מינהל החשמל — מיתקן פוטו-וולטאי, תשפ"ב-2022 | לא מופיע | ס' 3(א): חתך מוליכי DC לפי זרם הקצר המצרפי; ס' 11(ב): Iz ביציאת המהפך |
| הנחיות מנהל מינהל החשמל — מערכת טעינה לרכב חשמלי (2023 ו-2025) | לא מופיע | ס' 4 — טופולוגיה, הגנות ומובלים |
| הנחיות מנהל מינהל החשמל — רשת חשמל עילית במתח גבוה, תשפ"ב-2022 | לא מופיע | — |
| הנחיות מנהל מינהל החשמל — מערכות אגירת אנרגיה במצברים (נוסח 24.03.2021) | לא מופיע | ס' 6(ב) — חתך לפי זרם עבודה, זרם טעינה והגנות |
בשתי תקנות הביטוי כן מופיע, אבל לא כתקרת תכנון על קו הזנה. שאלה בבחינה עלולה להישען בדיוק על ההבחנה הזאת.
"חישוב או ניסוי יוכיחו שבמקרה של קצר, מפל המתח על מוליכי ההארקה או מוליכי ההגנה, לא יעלה על מתח נמוך מאוד"
מפל מתח על מוליכי הגנה בזמן קצר — כלומר מתח מגע, לא מפל תכנוני בקו הזנה.
"בשיטת מדידת מפל מתח" — כאן זו שיטת בדיקה לרציפות מוליך ההגנה (הזרמת זרם בדיקה ומדידת המפל), ולא דרישת תכנון.
מכיוון שאין בתקנות נוסחה, החישוב נעשה לפי הנדסת חשמל מקובלת ו-IEC 60364-5-52 / נתוני יצרן. הנוסחאות שלהלן הן ידע הנדסי, לא ציטוט מתקנה.
מתוך 1,121 שאלות המאגר, ארבע נוגעות ישירות למפל מתח. אחת מהן — 950 — היא בדיוק המקום שבו הפער בין נוסח ההנחיות לבין מה שהבחינה מצפה לו נעשה קריטי.
שנאי 630 kVA, הפסדי נחושת 9300 W, מתח קצר 6%. מהו מפל המתח ביציאה מהשנאי בהעמסה של 75% ובמקדם הספק 0.8?
3.50% → "בין 3% ל-4%"
שנאי 1000 kVA, הפסדי נחושת 9600 W, מתח קצר 6%. מהו מפל המתח ביציאה מהשנאי בהעמסה של 80% ובמקדם הספק 1?
0.77% → "פחות מ-1%"
במקדם הספק 1 מתאפס אגף ההיגב לגמרי, וזו הסיבה שהתוצאה קטנה בהרבה מזו שבשאלה 622.
מהי משמעות הערך של מתח קצר בשנאי Uk [%]?
האפשרות המתארת מדידה בהדקים משניים מקוצרים — המתח (באחוזים מהנקוב) שיש להזין בצד הראשוני כדי שבצד המשני המקוצר יזרום זרם נומינלי. שים לב שהאפשרות "הערך שמגדיר את מפל המתח על התנגדות הקצר" נכונה חלקית בלבד: u_k הוא המפל על העכבה כולה, ואילו המפל על ההתנגדות בלבד הוא u_R.
בבדיקת מערכת אגירת אנרגיה נמצא מפל מתח של 2.7% בין המצברים לממיר. האם המפל תקין?
התשובה שהבחינה מצפה לה: "לא, לא יעלה על 2%". נוסח האפשרות, כולל התנאי "בזרם נומינלי" שמופיע באפשרות 4, מועתק ישירות מטיוטת ההנחיות למערכות אגירה מ-29.12.2019, סעיף 8(ד): "מפל המתח בין המצברים לממיר לא יעלה על 2% בזרם נומינלי של המצברים".
אבל בנוסח המחייב של ההנחיות (24.03.2021) הסעיף הזה הוסר: סעיף 6 ("כבלים ומוליכים") מסתיים בסעיף משנה (ג), והביטוי "מפל מתח" אינו מופיע בו כלל — בדקתי את הקובץ עצמו. כלומר על פי הדין הקיים היום, האפשרות "אין כל הנחיה המכתיבה את מפל המתח המרבי במקטע זה" היא המדויקת. בבחינה סמן 2; בעבודה מקצועית דע שאין לזה בסיס בנוסח המחייב.