אחר

בלינק המצורף בהגדרות "בניין גבוה" סעיף 1. בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, עולה על 29 מטר הסיבה: "בניין רב–קומות" - בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים.

מוצר שהתקן החל עליו הוכרז רשמי, אין לייצרו, למכרו, לייבאו או להשתמש בו לביצוע עבודה שהכללים הטכניים של התהליך שלה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם התאימו המוצר או תהליך העבודה לדרישות התקן הרשמי. האחראי על מילוי הוראות תקן רשמי הוא הממונה על התקינה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. הממונה רשאי בכל עת המתקבלת על הדעת, לערוך ביקורת ולבדוק האם ממולאות הוראות חוק התקנים. בעריכת ביקורת, רשאי כל אדם שהוסמך לכך על ידי הממונה על התקינה, ליטול דוגמה מכל מצרך לשם בדיקה וכן לתפוס ולעכב כל דבר שיש יסוד להניח שנעברה בו עבירה על הוראות חוק התקנים. המהנדסים של הממונה על התקינה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מנהלים חקירות בעקבות ביקורות יזומות או תלונות, ואם מתברר כי הייתה עבירה על חוק התקנים, ננקטים הליכים משפטיים נגד ב

תקנה 11 "חוק התקנים" תו תקן: שר המסחר והתעשיה יקבע בצו שפורסם ברשומות, סימנים לאישור התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי; לכל סימן כזה ייקרא "תו תקן." לינק

תקנה 15(ג') "מיתקני חשמל לתמרורי הוריה (רמזורים) במתח שאינו עולה על מתח נמוך ", בדיקות: עכבת (אימפדנס) לולאת התקלה בארון הפיקוד תיבדק אחת לשנתיים לפחות.

תקנה 11(א'4) "מיתקני חשמל לתמרורי הוריה (רמזורים) במתח שאינו עולה על מתח נמוך ", הגנה בפני חשמול : מתח נמוך מאוד לתהר"ם מיטלטל.. "מתח נמוך מאוד" – מתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה;

מדידת tanδ (מקדם ההפסדים הדיאלקטריים, coefficient of dielectric loss) מודדת את היחס בין הזרם הרזיסטיבי (IR) לזרם הקיבולי (IC) בבידוד, tanδ=IR/IC, ולכן היא מבטאת ישירות את איבודי ההספק בדיאלקטרי. המדידה מחייבת מתח AC כי היא נשענת על קיום זרם קיבולי בהיסט של 90 מעלות - ב-DC אין כלל זרם קיבולי במצב מתמיד. תשובה 3 מפתה כי מדידת התנגדות בידוד (מגר) היא הבדיקה השגרתית והיא אכן ב-DC, אך היא מודדת התנגדות באוהם ולא איבודים דיאלקטריים; מקדם הקיטוב (PI) שבתשובה 4 אף הוא מדידת DC.

איבודים דיאלקטריים

במבודדים מוצקים (XLPE, אפוקסי, נייר-שמן) ההתפרקויות מתרחשות בחללים פנימיים או בממשקים, ואינן נראות לעין ואינן נשמעות לאוזן — עוצמתן בסדר גודל של פיקו-קולומב. הזיהוי מחייב מכשור ייעודי: מדידת PD חשמלית ב-pC, גלאי אולטרסאונד, מצלמות UV לקורונה חיצונית, מדידת tan δ, ובציוד שמן ניתוח גזים מומסים.

ניצוצות ניתן לראות רק בחושך. שמיעת ההתפרקויות באוזן היא בשלב מתקדם של התהליך. רק ציוד ייעודי יכול לזהות את ההתפרקויות החלקיות בשלביה הראשונים.

כאשר מקדם ההספק שווה לאחד ההספק הראקטיבי Q[VAr]=0 וע"פ משולש ההספקים הזווית שווה 0 ולכן ההספק האקטיבי שווה להספק הכולל. כאשר מקדם ההספק שווה לאפס ההספק האקטיבי P[W]=0 וע"פ משולש ההספקים הזווית שווה 90 ולכן ההספק הראקטיבי שווה להספק הכולל.

כאשר מקדם ההספק שווה לאחד ההספק הראקטיבי Q[VAr]=0 וע"פ משולש ההספקים הזווית שווה 0 ולכן ההספק האקטיבי שווה להספק הכולל. כאשר מקדם ההספק שווה לאפס ההספק האקטיבי P[W]=0 וע"פ משולש ההספקים הזווית שווה 90 ולכן ההספק הראקטיבי שווה להספק הכולל.

תקנה 19 "התקנת מובלים, והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך", תיבות בצנרת פלסטיק: 19(ה-2) מותר להתקין במיתקן ביתי תיבה ברצפה שאינה אטימה לחדירת מים אם תנאי מקום ההתקנה מתאימים לכך.

תקנה 3(א) "התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל" ,התקרבות בין קווי בזק לקווי חשמל עיליים במתח נמוך: (א) מיקומם של קווי בזק וקווי חשמל עיליים במתח נמוך יהיה מופרד באופן שכל קו ימוקם בצדדים שונים של דרך; אולם מנהל ענייני החשמל במשרד האנרגיה והתשתית יחד עם מנהל אגף ההנדסה במשרד התקשורת יהיו רשאים להורות על מיקום שונה מהאמור.

תקנה 8 "התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל" ,הצטלבות קווי בזק עם קווי חשמל במתח עליון: קו הבזק במרווח ההצטלבות עם קו חשמל במתח עליון יהיה תת-קרקעי, ועמוד הבזק הקרוב ביותר לקו החשמל ימוקם באופן שהמרחק האופקי בין הנקודה הקיצונית ביותר של מרכיב קו החשמל לנקודה הקרובה ביותר של מרכיב קו הבזק העילי יהיה 10 מטרים לפחות.

תקנה 17 "התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל" ,סיום קווי חשמל ובזק במקום אחד: אין לאפשר סיומם של קווי חשמל ובזק במחבר, בהסתעפות, בנתיכים, וכיוצא באלה בתוך ארון או תיבה בהם מסתיים אחד מהקווים האמורים, אלא אם כן תבוצע הפרדה בין מיתקני החשמל למיתקני הבזק באמצעים עמידים מבחינה מכנית וחשמלית, והמיתקנים סומנו באופן שניתן להבחין ביניהם.

הפעולה היחידה שמשקיעה אנרגיה לצורך ביטול והקטנת השדות המגנטיים.

תקנה 8 "עבודה במתקן חי או בקרבתו " ,בדיקת ציוד לעבודה במיתקן חי: (א) ציוד לעבודה במיתקן חי ייבדק בדיקת קבלה. (ב) ציוד כמפורט להלן ייבדק, נוסף על בדיקת הקבלה, בדיקה חשמלית תקופתית במעבדה: (1) ציוד למתח נמוך – כפפות גומי (Class 0; 00) – אחת לשנה לפחות; (2) ציוד למתח גבוה – (א)כפפות גומי (Class 1; 2; 3; 4) – אחת לשישה חודשים לפחות;

תקנה 12(א'2) "מתקן חשמל ציבורי בבניין רב קומות ", מיתקן בדרך מילוט: (א) מובל בקיר או בתקרה של דרך מילוט יותקן באחת השיטות האלה: 1) בחריץ, שלאחר ההתקנה יכוסה בשכבת טיח בעובי של 15 מ"מ לפחות; 2) בפיר בנוי מקירות עמידים אש למשך 90 דקות לפחות.

תקנה 19(ד')תיבות בצנרת פלסטיק, +30(ג'1) התקנת תיבות מעבר או חיבור "התקנת מובלים, והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך ", 19ד') תיבה תותקן בגובה העולה על 2 מטרים מעל לרצפה ואולם יכול שתיבה העשויה מתכת או חומר פלסטיק עמיד בפני נגיעות מכניות ובעלת מכסה הניתן להסרה באמצעות כלים בלבד, תותקן בגובה שהוא פחות מ-2 מטרים ובלבד שלא יפחת מ-15 ס"מ. 30ג'1) מותר להתקין תיבת חיבור או תיבת מעבר בגובה שבין 0.15 מטרים עד 2 מטרים מעל הרצפה בתנאי שהתיבה תהיה עמידה בפני פגיעות מכניות הצפויות במקום ההתקנה ותלווה במכסה הניתן להסרה באמצעות כלים בלבד;

תקנה 4(3')"התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל ",הצטלבות קווי בזק עם קווי חשמל עיליים במתח נמוך: 3) לפחות אחד מן הקווים במרווח ההצטלבות יהיה מבודד;

תקנה 4(6) "התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל", הצטלבות קווי בזק עם קווי חשמל עיליים במתח נמוך: המרחק האופקי בין עמוד בזק לבין קו חשמל עילי במתח נמוך במרווח ההצטלבות יהיה 2 מטרים, אולם ניתן יהיה להקטין את המרחק האמור ואף להעמיד עמוד בזק מתחת לקו חשמל אם יתקיימו תנאים אלה: (א) קו החשמל יהיה מבודד; (ב) יישמר מרחק של 0.65 מטר בין קצהו העליון של עמוד הבזק לבין הנקודה הקרובה ביותר של קו החשמל.

תקנה 6(א') "התקנת רשתות חשמל עיליות במתח עד 1000 וולט ",מיפתח מרבי: (א) המיפתח המרבי בין סמכי רשת לא יעלה על 60 מטרים. (ב) מיפתח גדול מן האמור בתקנת משנה (א) מותר רק אם הדבר נדרש עקב תנאי שטח חריגים.

SAIDI (System Average Interruption Duration Index) הוא המדד הממוצע של משך ההפרעות בשנה: SAIDI = סכום (משך כל הפסקה כפול מספר הצרכנים שנפגעו) חלקי סך כל הצרכנים במערכת, ומבוטא בדקות לצרכן לשנה. SAIFI (2) מודד תדירות - מספר ההפסקות הממוצע לצרכן לשנה ולא את משכן; ASAI (4) הוא אחוז זמינות השירות; ו-CAIDI (1) הוא ממוצע משך ההפסקה לצרכן שחווה הפסקה, כלומר SAIDI חלקי SAIFI - זמן השיקום ולא סך המשך השנתי.

מדד ממוצע של משך הפרעות בשנה. – System Average Interruption Duration Index – SAIDI עמוד 261 https://pua.gov.il/Standards/Documents/am book 171219.pdf

CAIDI (Customer Average Interruption Duration Index) מוגדר כ-SAIDI חלקי SAIFI, כלומר משך ההפסקה הממוצע שחווה צרכן שנפגע - וזהו בדיוק "מדד משך שיקום האספקה לצרכן": כמה זמן לוקח בממוצע להחזיר את האספקה מרגע ההפסקה. SAIDI (2) הוא סך דקות ההפסקה הממוצעות לצרכן בשנה - מדד שנתי מצטבר ולא זמן שיקום; SAIFI (4) הוא תדירות ההפסקות; ו-ASAI (3) הוא אחוז זמינות האספקה מתוך סך שעות השנה.

CAIDI – Customer Average Interruption Duration Index – מדד משך שיקום אספקה לצרכן. כפי שמופיע באמות המידה סעיף 48(א) סעיף הפיצוי תת סעיף 3(ג)

וועדת פירושים"01-21" יש לראות את מתקן החשמל בחדר מגורים בבית מלון או בפנימייה כמתקן חשמל הדומה באופן השימוש בו למתקן דירתי. 2 .לוח חשמל המותקן בחדר מגורים, שהמפסק הראשי שלו בגודל קטן מ-100x3 אמפר חייב להיות מחומר פלסטי, כנדרש בתקנה 27)ב) של תקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט).

מסמך העקרונות ההנדסיים בנושא מתח גבוה (התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה), טבלה 4.3.1, קובע את כושר העמידה בזרם קצר תרמי Ith למשך שנייה אחת לציוד המתחבר לרשת החלוקה: 7.2kV - 8 ק"א, 12.6kV - 12.5 ק"א, 22kV - 16 ק"א ו-33kV - 16 ק"א. לכן במתח 12.6kV הדרישה היא 12.5 ק"א למשך שנייה - אפשרות 2. הערך 16 ק"א (אפשרות 3) הוא הערך של רשת 22kV, וזו בדיוק תשובתה של שאלה 764 הסמוכה במאגר, העוסקת ב-22 ק"ו - ולכן היא ההסחה המרכזית כאן. הסבר הסימולטור אף אינו עקבי עם עצמו: הוא כותב "20KA" אף שערך זה אינו מופיע כלל באחת מארבע האפשרויות.

מתוך "ערכי זרם קצר אליהם מתוכננת רשת מתח גבוה" לינק מצורף

לוח בזק לא נחשב כלוח חשמל ולכן ע"פ תשובתו של אריאל סגל בפורום נבחר ב1 מטר כאשר הוא משמש כמעבר ו 0.8 כאשר הוא משמש לתפעול בלבד תקנה 10(ב) התקנת לוחות "מירווח בין לוח ובין קיר ממולו" (א) המירווח המזערי החופשי בין החלק הבולט ביותר של לוח לבין קיר שממול יהיה – 1) 1.0 מטר כאשר הוא משמש גם כמעבר; 2) 0.8 מטר כאשר הוא משמש לתפעול בלבד; (ב) המירווח המזערי החופשי בין שני לוחות סמוכים מקבילים יהיה – 1) 1.0 מטר כאשר כל הדלתות סגורות וציוד נשלף נמצא במצב מוכנס; 2) 0.6 מטר כאשר דלתות נגדיות פתוחות וציוד נשלף במצב שלוף. לינק לפורום אריאל סגל

לוח בזק לא נחשב כלוח חשמל ולכן ע"פ תשובתו של אריאל סגל בפורום נבחר ב1 מטר כאשר הוא משמש כמעבר ו 0.8 כאשר הוא משמש לתפעול בלבד תקנה 10(ב) התקנת לוחות "מירווח בין לוח ובין קיר ממולו" (א) המירווח המזערי החופשי בין החלק הבולט ביותר של לוח לבין קיר שממול יהיה – 1) 1.0 מטר כאשר הוא משמש גם כמעבר; 2) 0.8 מטר כאשר הוא משמש לתפעול בלבד; (ב) המירווח המזערי החופשי בין שני לוחות סמוכים מקבילים יהיה – 1) 1.0 מטר כאשר כל הדלתות סגורות וציוד נשלף נמצא במצב מוכנס; 2) 0.6 מטר כאשר דלתות נגדיות פתוחות וציוד נשלף במצב שלוף. פורום אריאל סגל

230/(2000+10+30)=0.1127A 30*0.1127=3.381V

600/160=3.75 בטבלה סימנו קרוב ל 4. אפשר לראות את הזמנים מקווקוים בירוק. 6-30 ו 30-100 שניות התחום החם זה הצבע האדום והקר הכחול, כאשר הפעלנו פעם ראשונה את המפסק לוקח זמן להגנה להתחמם ולכן זמן התגובה שלה קצר יותר.

קוד ANSI/IEEE Code 49 פירושו הגנת זרם קצר ע"פ הלינק המצורף

ע"פ פרק פרשנות בתקנות תכן הבניה- עמוד 34

תקנה 16(ב) "התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט" ,גובה התקנת ציוד: גובה אמצעי הפעלה ידניים, כולל נתיכים, יהיה בין 0.5 מטר ובין 2.0 מטרים מעל הרצפה; מבטחים של חברת חשמל, הממוקמים במבנים של צרכנייה יכול שיותקנו בגובה העולה על 2.0 מטרים.

בצד המפוח הגדול מתבצעת יניקה כלומר הוא תא הלחץ הנמוך כי הוא יונק אוויר מתבצעת דחיסה באמצעות מספר דרגות , ולבסוף הצד האחרון הינו צד הלחץ הגבוה פורק הלחץ והמייסבים אינם חלק מהתהליך הם חלקים מכאניים שים לב כי התמונה המצורפת הינה הפוכה לתמונה בשאלה! כאשר בשאלה רואים את הצד של הגנרטור (כלומר היציאה בסוף התהליך)

כמופיע בהגדרות הנחיות להתקנת מתקן חשמלי על מאגר מים (במתח שאינו עולה על מתח נמוך) "מישור ייחוס חשמלי" – אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, וכפי שמוצג בתוספת: (1) מישור אופקי בגובה של לפחות 60 סנטימטרים מעל הגובה המרבי האפשרי של המים (Max H), לרבות במצב גאות, שפל והצפות עונתיות; (2) עבור מבנים צפים או רציפים המתוכננים לעלות ולרדת בהתאם לגובה המים (H) ובעלי יכולת טכנית להתרומם, מישור הייחוס החשמלי הינו מישור אופקי בגובה 75 ס"מ מעל גובה המים ולא פחות מ- 30 סנטימטרים מהחלק העליון של המבנה הצף

המושג "עירור" (Excitation) מגיע מגנרטורים בתחנות כוח. בתוך הגנרטור יש אלקטרומגנט שמסתובב. ככל שמזרימים לו יותר זרם (זרם עירור), השדה המגנטי שלו חזק יותר. Overexcited (עירור יתר): כשהשדה חזק מאוד, הגנרטור "פולט" עודף של אנרגיה מגנטית לרשת. האנרגיה הזו היא ההספק העיוור (Q). התוצאה: המתח ברשת עולה. שלב 2: המעבר לעולם ה-BESS (ממירים) במערכת אגירה אין חלקים מסתובבים, אבל הממיר (Inverter) יודע "לחקות" את הגנרטור הסינכרוני באמצעות מתמטיקה ורכיבי אלקטרוניקת הספק. הממיר משנה את צורת גל הזרם שהוא מוציא ביחס לגל המתח של הרשת. כשהממיר במצב Overexcited, הוא יוצר זרם שמקדים את המתח. מבחינת הרשת, הממיר נראה כרגע כמו קבל ענק. שלב 3: מיקום על גרף הרבעים (P/Q) כאן הכל מתחבר לגרף ששלחת בתמונה הראשונה: ציר ה-Q

ע"פ סעיף ב' "תצורות יישום של ממסר LOM" הנחיות-מפורטיות-בנושא-הגנת-חוסר-זינה-מהרשת-lom-במתקני-pv בשילוב או בחיבור מתקני ייצור פוטו-וולטאי במתח גבוה ממסר ההגנה הראשי יכלול בנוסף להגנות הרגילות שבמתקן המתח הגבוה גם הגנת חוסר זינה מהרשת (LOM) והגנות לחריגות מתח ותדר. ככלל, הגנת LOM תפעל על מפסק שמנתק את מתקן הייצור בשלמותו. יישום הגנת LOM אשר פועלת על המפסק הראשי (1CB) גורמת להפסקת מתקן הייצור ומתקן הצריכה. בעוד שפעולת ההגנה על המפסק הראשי של מתקן הייצור (3CB) מפסיקה את מתקן הייצור בלבד. ההגנה כוללת בין היתר שתי פונקציות: 1. קצב שינוי תדר (R81 ANSI (ROCOF – dt/df , ערך הכוונון הינו 0.5 עד 1 הרץ לשנייה. ***הגנת LOM חייבת לכלול פונק' זו***. 2. שינוי ווקטור המתח - (V78 ANSI (shift/jump Vector , ערך

עקרון הפעולה של הגנה קתודית הוא הפיכת המבנה המתכתי המוגן לקתודה (קוטב שלילי) במעגל אלקטרוכימי, על ידי הזרמת זרם חשמלי חיצוני או שימוש במתכת "קורבנית" (אנודה), כך שהמתכת המוגנת לא תשתתף בתגובת הקורוזיה ותהליך החלודה ייעצר או יואט באופן משמעותי. הזרם (או המתכת האנודית) "גונב" את תגובת הקורוזיה מהמתכת החשובה (כמו צינורות תת-קרקעיים), ומגן עליה מפני הפיכתה לאנודה.

עמוד 40 מערכת הגנה קתודית בזרם מאולץ ויסות זרמי המערכת פעם בשנה כדי להבטיח פוטנציאל של לפחות 850mV(-) ב OFF מיידי

היתרון המרכזי של אנודת מגנזיום על פני אבץ הוא מתח דחף (Driving Voltage) גבוה משמעותית. בזכות פוטנציאל אלקטרוכימי שלילי יותר, המגנזיום מסוגל להזרים זרם הגנה גם בסביבות בעלות התנגדות סגולית גבוהה (כמו אדמה יבשה או מים מתוקים), שבהן אנודת אבץ לא תצליח "לדחוף" מספיק זרם כדי להגן על הפלדה.

הקשר בין התנגדות השדה (Groundbed Resistance) לבין מספר האנודות הוא יחס הפוך: ככל שמספר האנודות גדל, התנגדות השדה הכוללת קטנה. הגנה קטודית

בהקשר של הגנה קתודית, המונח הנכון הוא צפיפות זרם (Current Density). זהו הפרמטר החשוב ביותר בתכנון ובקרה של מערכות הגנה קתודית. מהי צפיפות זרם? צפיפות הזרם מוגדרת כמות הזרם החשמלי הזורמת ליחידת שטח של המתכת המוגנת. הגנה קטודית

החומרים הנפוצים ביותר המשמשים כאנודות הקרבה (Sacrificial Anodes) הם מתכות בעלות פוטנציאל אלקטרוכימי שלילי יותר מהפלדה: מגנזיום (Magnesium): החומר הנפוץ ביותר ליישומים באדמה ובמים מתוקים, בזכות מתח הדחף הגבוה שלו. אבץ (Zinc): משמש בעיקר במי ים, בקרקעות בעלות התנגדות נמוכה מאוד או להגנה מפני זרמי חילופין (AC Mitigation). אלומיניום (Aluminum): משמש כמעט אך ורק בסביבה ימית (אוניות, אסדות גז), בזכות משקלו הקל וקיבולת הזרם הגבוהה שלו. מדוע משתמשים דווקא בהם? חומרים אלו נמצאים גבוה יותר בסדרה הגלוונית מאשר הברזל (הפלדה). כאשר הם מחוברים לצינור, הם הופכים לאנודה ומתכלים באופן פעיל ("מקריבים את עצמם"), בזמן שהצינור הופך לקתודה ומוגן מקורוזיה.

אין הסבר במקור. התשובה מגיעה ממפתח הסימולטור.

תקן EX שייך לציוד ובניהם מנועים מוגני פיצוץ

ע"פ הגדרות עמודים 5 ו 7 איכות החשמל המאפיינים הטכניים של אספקת החשמל הם: - התדר הנומינלי בכל מערכות האספקה הוא 50hz בגבולות שבין פלוס 0.5% עד .פינוס 0.6% - המתחים הנומינליים בהדקי הלקוח: מתח נמוך 230 וולט /400 וולט 10% מתח גבוה 12.6 ק"ו, 22.0 ק"ו, 33.0 ק"ו 10% גלי מתח יתר (Voltage Over Transient) שינוי חולף באמפליטודת גל המתח מעל הסטייה המותרת שנמשך בין שנייה ל 10 מילי שניות. 10 מילי שניות הן חצי מחזור בתדר של 50 הרץ.

עומק פריקת הסוללה היא נתון המעיד על אחוז שימוש באנרגיה מבלי לפגוע בבטיחות הסוללה (חום בעיקר) מה שמאריך את חיי הסוללה. הקשר בין SOC (State of Charge) לבין DOD (Depth of Discharge) הוא קשר משלים ל-100%. SOC: כמה אנרגיה נשארה בסוללה ביחס לקיבולת המלאה. DOD: כמה אנרגיה נפרקה מהסוללה ביחס לקיבולת המלאה. DOD = 100% - SOC DOD = 100% - 65% = 35 הסבר לי כמו ילד בן 5- אנגלית

בערכי מתח נמוכים עד פרק זמן של 150 מילי שניות המערכת עדיין לא מגיבה. מסומן במלבן אדום. להזכיר כי תחום 1 ממשיך לפעול מבלי שההגנות פועלות. כמו-כן טבלה אמת המידה 41 מותר עד 162 שקיעות מתח בטווחי זמן 10-200MS , ומתח בין 80-90 אחוז (תודה ליורם סרור).

חוק התקנים התשי"ג-1953 ותקנות החשמל פרק ז': תעודות בדיקה להתאמה לתקן ובדיקת מצרכים תעודות בדיקה של מעבדות בינלאומיות הן לא אישור רשמי לשימוש במתקני החשמל בארץ. הסמכות הבלעדית לאישור התאמת ציוד לתקן ישראלי היא של מכון התקנים הישראלי, ולכן נדרש אישור התאמה מטעמם