שנאים

קבוצת חיבורים שונה פירושה הפרש זווית בין מתחי המשניים (בדרך כלל 30° או כפולותיה). מתח ההפרש נופל רק על עכבות הפיזור הזעירות של שני השנאים, ולכן יזרום ביניהם זרם השוואה בסדר גודל של זרם קצר — גם בלי עומס כלל. עליית ההפסדים ותגובת ההגנות הן תוצאות משניות של אותו זרם.

חוקים לחיבור שנאים במקביל: 1. מתחים נקובים שווים בראשוני ובמשני. 2. יחס השנאה שווה ובאותה דרגה במחליף דרגות. 3. קבוצת חיבורים מתאימה. 4. מתחי קצר באחוזים סוטים עד 10 אחוז. 5. יחס הספקים 1:3 .

מאחר והחיבור במתח גבוה לא לפי הסדר, בצד השניוני מקבלים פאזות בסדר שונה ולכן נוצר הפרש זווית במדידה.

השאלה שואלת מה נדרש "בהכרח", כלומר תנאי חובה מוחלט. תנאי החובה היחידים לחיבור מקבילי הם זהות המתחים הנקובים בצד הראשוני ובצד המשני (כלומר יחס השנאה זהה, ובאותה דרגה במחליף הדרגות) וזהות קבוצת החיבורים לרבות סדר מופעים - הפרתם יוצרת זרם השוואה גדול ומונעת חיבור. יחס הספקים נקובים שאינו עולה על 1:3 וסטייה של עד 10% ב-%Uk מהממוצע המשוקלל הם המלצות תכנון שמטרתן חלוקת עומס פרופורציונלית; הפרתם גורמת לחלוקת עומס לא יעילה ולהעמסת יתר של אחד השנאים, אך אינה מונעת עבודה במקביל. לכן תשובה 4 ("כל התנאים") שגויה - היא מערבבת תנאי חובה עם המלצות תכנוניות, בניגוד למילה "בהכרח" שבשאלה. שים לב גם לניסוח אפשרות 3, שקובעת שהסטייה "היא" 10%± ולא שהיא "לא תעלה על" - ניסוח שאינו תנאי כלל.

חוקים לחיבור שנאים במקביל: 1. מתחים נקובים שווים בראשוני ובמשני. 2. יחס השנאה שווה ובאותה דרגה במחליף דרגות. 3. קבוצת חיבורים מתאימה. 4. מתחי קצר באחוזם סטיה של עד 10 אחוז. 5. יחס הספקים 1:3 .

מתח קצר 6% אומר שב-6% מהמתח הנקוב זורם זרם נקוב, ולכן במתח מלא יזרום פי 1/0.06. In = 630000/(√3·400) = 909.3A; Ik = 909.3/0.06 = 15,155A ≈ 15.16kA. בדיקה חוזרת דרך ההספק: Sk = 630/0.06 = 10.5MVA ⇒ Ik = 15.16kA. (בהזנחת עכבת הרשת שלפני השנאי.)

תקנה 6(1) קובעת גובה מזערי של 2 מטרים לחדר חשמל. תקנה 8, העוסקת בחדר חשמל המשמש שנאי, פותחת ב"נוסף על האמור בתקנה 6" ואינה קובעת דרישת גובה שונה — ולכן חלה עליו אותה דרישה של 2 מטרים.

תקנה 6(1) "מתקן חשמל ציבורי בבניין רב קומות ", דרישות כלליות לחדרי חשמל: גובהו יהיה 2 מטרים לפחות; מעבר שירות ותחזוקה יהיה בגובה של 1.80 מטרים לפחות;

שאלה בעייתית וכדי לפתור אותה צריך לפסול את התשובות האחרות: לא ניתן לבצע כיוונון של זרם הקצר ל 300A מכיוון שהלוח הוא מתכתי, ועכבת לולאת התקלה נקבעת במפסק הראשי לפי הנתיכים של חח"י. חיבור 200A דורש נתיכים 250A, עכבת לולאת תקלה של 0.143 העברת האיפוס ללוח הראשי ללא ביצוע השוואת פוטנציאלים ע"י החשמלאי לא מהווה השוואת פוטנציאלים. לוח מבודד סוג (ןן) לא ניתן להאריק נשארנו עם התשובה האחרונה- יש לגשר בין הארקת הלוח הראשי לפה"פ המבנה. במקרה זה יידרש גם ליצור השוואת פוטנציאלים בסביבת לוח המפסק הראשי.. (סדר התשובות משתנה רנדומלי לכן ייתכן וסדר התשובות ישתנה)

ביצוע בדיקת לולאת התקלנה נעשית בין פאזה והארקה ביחס לשנאי. כאשר המפסק מנותק זרם לולאת התקלה נסגר דרך האדמה. אך כאשר מחברים את המפסק עקב בידוד לקוי ישנו חיבור פנימי בין ה "אפס" וה"ארקה" כך שהתוצאה מראה על קצר בין המוליכים במבנה.

ע"פ תקנה 40(א)+44 "הארקות ואמצעי הגנה" : (40א)מוליך PEN של רשת יחובר אל פס השוואת הפוטנציאלים; חיבור זה ייעשה במוליך בעל בידוד בצבע כחול עם סימון, באמצעות שרוול או כיוצא באלה, בצבע צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה, וחתכו יהיה לפחות כחתך מוליך האפס (N) הגדול ביותר היוצא מפס האפס או מהדק האפס. (44) חתך מוליך PEN ברשת כבלים תת-קרקעית: הייתה הרשת תלת-מופעית וחתך מוליכי המופעים עולה על האמור לעיל, יהיה חתך מוליך PEN לפחות כנדרש בטבלה שלהלן: מוליך המופע 120 ממ"ר > מוליך PEN 70 ממ"ר.

ע"פ תקנה 40(א)+44 "הארקות ואמצעי הגנה" : (40א)מוליך PEN של רשת יחובר אל פס השוואת הפוטנציאלים; חיבור זה ייעשה במוליך בעל בידוד בצבע כחול עם סימון, באמצעות שרוול או כיוצא באלה, בצבע צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה, וחתכו יהיה לפחות כחתך מוליך האפס (N) הגדול ביותר היוצא מפס האפס או מהדק האפס. (44) חתך מוליך PEN ברשת כבלים תת-קרקעית: הייתה הרשת תלת-מופעית וחתך מוליכי המופעים עולה על האמור לעיל, יהיה חתך מוליך PEN לפחות כנדרש בטבלה שלהלן: מוליך המופע 35 ממ"ר > מוליך PEN 16 ממ"ר, במקרה שלנו 5*25

ע"פ תקנה 40(א)+44 "הארקות ואמצעי הגנה" : (40א)מוליך PEN של רשת יחובר אל פס השוואת הפוטנציאלים; חיבור זה ייעשה במוליך בעל בידוד בצבע כחול עם סימון, באמצעות שרוול או כיוצא באלה, בצבע צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה, וחתכו יהיה לפחות כחתך מוליך האפס (N) הגדול ביותר היוצא מפס האפס או מהדק האפס. (44) חתך מוליך PEN ברשת כבלים תת-קרקעית: הייתה הרשת תלת-מופעית וחתך מוליכי המופעים עולה על האמור לעיל, יהיה חתך מוליך PEN לפחות כנדרש בטבלה שלהלן: מוליך המופע 25 ממ"ר > מוליך PEN 16 ממ"ר.

הקמת 4 אלקטרודות המחוברות עם מוליך הארקה חשוף יוצר לנו שטח בעל השוואת פוטנציאלים וע"י החיבור ללוח אנו מוודים שאם יש מתח כתוצאה מזליגה ללוח המתכת, נעמוד על אותו הפוטנציאל!

התקנות מגבילות את מספר השנאים בחדר חשמל המשמש שנאי לשלושה. זו תקנה החלה על בניין רב קומות; במקומות אחרים היא מאומצת כפרקטיקה ולא כחובה.

תקנה 6(4) "מתקן חשמל ציבורי בבניין רב קומות ",חדר חשמל המשמש שנאי: לא יותקנו בו מעל 3 שנאים;

משנה דרגות בשנאי נועד לווסת את המתח במוצא השנאי.

ניסוי קצר בשנאי, בשנאי מוגדר מתח הקצר ב % כאחוז המתח בו מבוצע ניסוי קצר בשנאי בעת שזורם בו זרם נקוב.

במידה ויתנתק פלח הארקת היסוד המתח על הלוח מתכת יעלה ויגרום להפרש פוטנציאלים. פותרים את הבעיה עם השוואת פוטנציאלים סביב הלוח.

מתח 400V נמדד בין פאזות שונות ומאחר ו 2 פאזות חוברו הפוך ישנו הפרש מופע ולכן מקבלים 2 קריאות מתח של 400 וולט במקום 3 קריאות של 0 וולט

מסלול הזרם יהיה פאזה- אדמה-הארקת השיטה של השנאי- נקודת הכוכב בשנאי ו פאזה-נקודת האיפוס במבנה-חזרה בגיד ה אפס לנקודת הכוכב בשנאי. כאשר פוטנציאל האדמה יעלה למתח פאזי +זרם הקצר כפול התנגדות לולאת התקלה.

ההגנה מבוססת על חוק הזרמים של קירכהוף: היא משווה את הזרמים הנכנסים והיוצאים מאזור ההגנה, לאחר תיקון ליחס ההשנאה ולהיסט הפאזה. בתקינות הסכום הווקטורי ≈ 0; כל קצר בתוך האזור — דו-פאזי, תלת-פאזי, מופע-אדמה או קצר בין ליפופים — יוצר זרם דיפרנציאלי ומפעיל אותה מיידית. היא אינה הגנת עומס יתר ואינה מגיבה לקצר חוץ-אזורי.

הגנה דיפרנציאלית בשימוש בעיקר להגנה מפני קצר בין פאזות וקצר לאדמה. ע"י שימוש ב 6 שנאי זרם מבצעים מדידה והשוואה בין הזרמים בכניסה והיציאה. כאשר נוצר הפרש סליל הפעולה נכנס לעבודה ומפסיק את ההזנה.

תקנה 19(ו)2 "מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט", ציוד חשמלי בחדר אמבטיה או מקלחת: מותר להתקין באזור ציוד חשמלי כמפורט להלן בלבד: 1) באזור 1, מכשיר לחימום מים; 2) באזור 2, כאמור בפסקה (1) וכן מנורות מסוג II; אזור 1, משפת המקלחת/אמבט עד מרחק של 0.6 מטר. אזור 2 מסוף אזור 1 עד מרחק של 2.4 מטר. אזור 3 מסוף אזור 2 והילך.

וועדת פירושים 08-103 לד שווה ערך למתח נמוך מאוד בתנאי שהדרייבר נמצא מחוץ לאזור 3.

תקנה 9(ב)1 "העמסה והגנה של מוליכים מבודדים וכבלים", מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד: (ב) כושר ההפסקה של מבטח, יהיה גדול מזרם הקצר המרבי הצפוי לעבור דרכו; יכול שהתניה זו לא תחול אם התקיימו כל אלה: 1) במעלה המעגל מותקן מבטח אחר בעל כושר הפסקה כנדרש בתקנת משנה זו, שיפעל לפני המבטח שכושרו קטן יותר; 2) המבטח בעל כושר ההפסקה הקטן ביותר יהיה בעל זרם עמידה שיאפשר להעביר, בלא נזק לעצמו או לסביבתו, את זרם הקצר הצפוי עד להפסקתו על ידי המבטח שבמעלה המעגל.

מותר - בתנאי שזרם העמידה בקצר של המא"זים בלוח המשנה מתאים לזה שעשוי להתפתח עד לניתוקו על יד המפסק הראשי .

אין כאן מחלוקת אמיתית: שני המקורות מצביעים על אפשרות 3. בשיטת זינה צפה הצד המשני של שנאי המבדל מבודד מהאדמה, והתקנות אף אוסרות בה הארקת שיטה; לכן קצר של מכשיר בודד לאדמה אינו סוגר לולאת תקלה ולא זורם זרם תקלה כלשהו. ממסר הפחת מודד את סכום הזרמים במוליכים, ובהיעדר מסלול חזרה דרך האדמה לא קיים אי-איזון ולכן הוא לא יפעל - אפשרויות 1, 2 ו-4 נשללות. אמצעי הפיקוח הנדרש בזינה צפה הוא משגוח בידוד ליד מקור הזינה, שיתריע על התקלה הראשונה.

מאחר ומדובר במעגל המוזן ע"י שנאי מבדל בו המתח "צף" הוספת פחת לא תשנה כלום מאחר ומעגל לולאת התקלה לא נסגר.

ללא הארקת שיטה (שיטת IT) נקודת האפס מבודדת מהאדמה ומתחי מופע-אדמה נקבעים רק על ידי קיבולי הזליגה. כאשר L1 מקוצר לאדמה, פוטנציאל האדמה נצמד ל-L1: לכן L1-E = 0, ואולטמטר בין L2 לאדמה מודד בפועל את המתח השלוב 400V, וכנ"ל L3. מתחי הצרכן עצמם (230V מופע-אפס, 400V שלוב) אינם משתנים וההזנה נמשכת — זהו יתרון ה-IT — אך בידוד L2 ו-L3 נדרש לעמוד ב-400V מול אדמה.

מאחר ופוטנציאל האדמה שווה לערך L1. כאשר מודדים בין הפאזות האחרות לאדמה נקבל מתח שלוב. ובין L1 לאדמה 0 כי הם באותו הפוטנציאל.

חדר חשמל המשמש שנאי חייב לעמוד בדרישות תקנה 8 בנוסף לדרישות תקנה 6 — ותקנה 6 מחייבת קיר, רצפה ותקרה מחומר לא דליק ועמידי אש 120 דקות לפחות. התקנות אינן פוטרות חדר על גג המבנה ואינן תולות את הדרישה בשאלה אם הקירות מהווים הפרדת אש כלפי חלק אחר של המבנה.

תקנה 8 "מתקן חשמל ציבורי בבניין רב קומות ", חדר חשמל המשמש שנאי: חדר חשמל המשמש שנאי יעמוד, נוסף על האמור בתקנה 6, בכל הדרישות האלה..... כלומר כל התקנות החלות על חדר חשמל חלות גם על חדר שנאים.

אין הסבר במקור. התשובה מגיעה ממפתח הסימולטור.

למעלה סכמת חיבור כוכב. למטה סכמת חיבור משולש. בעזרת ציור הסכמות ניתן לראות כי כיוון החיבור בשעה 11. לינק

בהתאם לסעיף 3.1.2.1 (א) הנחיות פרטניות למיקום חדרי השנאה א. חדר שנאים בביתן נפרד מחוץ למבנה המרחק האופקי המזערי בין מבנה מאוכלס לבין דופן/קיר של חדר השנאים יהיה גבוה ככל שניתן, ובכל המקרה לא יפחת מ5 מטר לחדר השנאה עם 1-2 שנאים ו- 6 מטר לחדר השנאה עם 3 שנאים (ראה איור מס' 4). לוח המתח הנמוך יהיה בצד המרוחק מהמבנה המאוכלס. לינק

ע"פ מתח הקצר נקבע העומס על השנאים. מכאן ששנאי עם מתח הקצר הנמוך ניתן להעמסה יותר מהמתח קצר הגבוה. 630KVA*4.7%=29.61KVA 630KVA-29.61KVA=600.39KVA 630KVA*6%=37.8KVA 630KVA-29.61KVA=592.2KVA

ע"פ מתח הקצר נקבע העומס על השנאים. מכאן ששנאי עם מתח הקצר הנמוך ניתן להעמסה יותר מהמתח קצר הגבוה. 1000KVA*5ֵ=47KVA 1000KVA-47KVA=953KVA 1000KVA*6=60KVA 1000KVA-60KVA=940KVA

בדיקת הפסדי ברזל נעשים ללא חיבור עומס ביציאה של השנאי שכן הם תלויים במתח ההזנה. לינק

ברגע התנעת השנאי יעבור זרם התנעה בגובה 100 אמפר, במידה ונבחר באופיין האדום ההגנה תיכנס לפעולה ותפסיק את המעגל ולכן נבחר באופיין הכחול שיאפשר חיבור השנאי מבלי לנתק את המעגל.

תקנה 5(ב'1)"הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט ", הארקת שיטה בזרם חילופין: (ב) הארקת השיטה של שנאי מדידה תבוצע במעגל המשני כדלקמן: (1) אחד ההדקים או אחד המוליכים או נקודת תווך של הליפוף כשהשנאי הוא למדידה חד מופעית;

כששני שנאים זהים מוזנים ללוח משותף דרך קטעי מתח נמוך שונים באורך, העכבה הכוללת של כל זרוע היא Z_שנאי + Z_כבל. אם עכבות הכבלים שונות, הזרוע בעלת העכבה הקטנה תיקח עומס גדול יותר והשנאים ייעמסו לא שווה. הקובע הוא העכבה, לא המרחק כשלעצמו.

סימוכין עמוד 16: Parallel operation the same relative short-circuit impedance – percentage impedance with some tolerance. This also means that the variation of relative impedance across the tapping range should be similar for the two transformers. לינק

סימוכין עמוד 123: Derating of the rated current according to temperature IEC standard 62271-1 table 3 defines the maximum permissible temperature rise for each device, material and dielectric medium with a reference ambient temperatureof 40°C לינק

סימוכין: סעיף 2.9.1 עמוד 10 על כל שנאי שמן חלון כניסה 1.2 מ"ר ויציאה 1.4 מ"ר. על כל שנאי יבש חלון כניסה 1.5 מ"ר ויציאה 1.7 מ"ר. 1-(1.2/1.5)=0.2*100=20% לינק

עמוד 15 חישוב מפל מתח: Udrop = S/SB × (er% cosφ +ex% sinφ) + 1/2 × 1/100 × (S/SB)²×(er% sinφ +ex% cosφ)² er% = (LL/SB)*100=9.3kv/630kv*100=1.476 ex=√)UK%²-er%²(=√)6²-1.476²)=√34.524=5.875 β=S/SB=0.75 cosΦ=0.8=36.869 deg >sinΦ=0.6 Udrop=0.75*(1.476*0.8+5.875*0.6)+0.005*(0.75)²x(1.476*0.6+5.875*0.8)²= Udrop=0.75*4.7+0.005*(0.5625)*31.198= Udrop=3.529+0.0877=3.616% UDROP אחוז ירידת מתח בעומס (%)זהו מדד לכמה המתח “נופל” כאשר מחברים עומס למערכת החשמל.ככל שהערך גבוה יותר – יש ירידת מתח גדולה יותר תחת עומס, מה שעלול להשפיע על ביצועי ציוד חשמלי. LL הפסדי עומס וואט (W)אלו ההפסדים החשמליים שמתרחשים כאשר שנאי או מערכת פועלים תחת עומס.ההפסדים נובעים בעיקר מחימום במוליכים (הפסדי נחושת). SB הספק שנאי וואט

עמוד 15 חישוב מפל מתח: Udrop = S/SB × (er% cosφ +ex% sinφ) + 1/2 × 1/100 × (S/SB)²×(er% sinφ +ex% cosφ)² er% = (LL/SB)*100=9.6kv/1000kv*100=0.96% ex%=√)UK%²-er%²(=√)6²-0.96²)=√35.078=5.922% β=S/SB=0.8 cosΦ=1=0 deg >sinΦ=0 Udrop=0.8*(0.96*1+5.922*0)+0.005*(0.75)²x(0.96*0+5.922*1)²= Udrop=0.8*0.96+0.005*(0.5625)*35.07= Udrop=0.768+0.0986=0.866% לינק

החיבור הנדרש הוא משולש כוכב שעה 11. מסתכלים מצד שמאל לצד ימין. משולש בשמאל וכוכב בימין. הכוכב מצביע לכיוון השעה 11. סימוכין: לינק קבוצת חיבורים בשנאי

מסתכלים מצד שמאל לימין. בצד שמאל חיבור משולש בצד ימין חיבור כוכב. הכיוון של יציאת החיבור במשולש קובעת את כיוון השעה. סימוכין: לינק קבוצת חיבורים בשנאי

העומס המועבר = 2×470 = 940kVA על שנאי 630kVA ⇒ העמסה של 149%, כלומר 50% מעל הנקוב. העומס המקדים היה 470/630 = 74.6% ≈ 75%. בטבלה שבשאלה, שורת 75% (טמפ' שמן 68°C), טור "50% min." ⇒ 8 דקות.

שנאי 630KVA מוזן ב 470KVA שהם 0.75 אחוז העמסה . עקב אילוצים מעבירים אל אותו השנאי עומס זהה משנאי מקביל. נכון לעכשיו השנאי מועמס ב 940KVA. העומס באחוזים על השנאי גדל ב 940/630=1.49 שהם 50%. מתוך הטבלה בוחרים בשורה של העמסה ראשונית בגובה 75& ועומס של 50% והתוצאה שווה 8 דקות. במידה ונבחר זמן ארוך יותר השנאי ישרף.

שנאי בגודל 1000KVA מועמס ב750KVA. שהם 75% העמסה. לאחר אילוצים העבירו עומס של 500KVA ועכשיו השנאי מועמס ב 1250KVA שהם 1.25=25%. בוחרים בטבלה בעמודה הראשונה מצד שמאל את ערך העמסה לפני שינוי בגובה 75%. לאחר מכן עוברים להעמסה ב25% מאחר ובטבלה לא קיים נלך לדרגה המחמירה יותר שהיא 30% ומתקבלת התשובה 12 דקות.

זרמי התנעה של קבלים ושל מנועים הם מספר שניות

המתח במחלף הדרגות נשאר קבוע.

מתוך המדריך של שניידר אלקטריק. ההשפעה של השנאי כמובן היא רק על הצד הראשוני. בצד המיישני מיוצרים ההרמוניות ולכן לא יהיה כל שינוי.

התקנת משנקים, השיטה הנפוצה ביותר למניעת מצבי תהודה של מערכת הכוללת קבלים. מחברים בטור לכל מדרגת קבל משנק. שמשנה את תדר התהודה לערך הנמצא מתחת להרמוניה המשמעותית הנמוכה ביותר ברשת (בדרך כלל ההרמוניה ה-5, כלומר מתחת ל-250Hz במערכת של 50Hz). לינק

אם בחיבור 4-7 מקבלים 390V זה סימן שהמתח נמוך מהנומינלי ולכן מורידים דרגה ל 3-7. ניתן לחשב זאת ע"י (22/0.4)*390=21450 .

כדי לזהות את הדרגה בה מחובר השנאי נמצא את יחס ההשנאה מתח כניסה לחלק למתח יציאה 22/0.4=55 נכפיל את מתח היציאה ביחס 0.41*55=22.55 ע"פ הטבלה 4-6

Dy11 = ראשוני במשולש (D), משני בכוכב (y). מבין ארבע התצורות: א' משולש→משולש (Dd), ב' כוכב→כוכב (Yy), ג' משולש→כוכב (Dy), ד' כוכב→משולש (Yd). רק ג' היא D→y, ולכן התשובה נקבעת גם בלי לבדוק את מספר השעון. הספרה 11 מציינת שווקטור המשני מקדים את הראשוני ב-30°.

לינק קבוצת חיבורים בשנאי

התקנה מחייבת שמפלס הרצפה שבו מותקן שנאי המכיל נוזל בידוד וקירור יהיה בין מפלס גישה לרכב כיבוי אש לבין 4 מטרים מתחתיו. קומה עליונה נמצאת בהכרח מעל מפלס זה, ולכן שנאי שמן פסול שם; שנאים יבשים אינם כלולים בהגבלה ומותרים.

תקנה 8 רב-קומות "חדר חשמל המשמש שנאי" חדר חשמל המשמש שנאי יעמוד, נוסף על האמור בתקנה 6, בכל הדרישות האלה: 1) מפלס הרצפה שבו מותקן שנאי, המכיל נוזל בידוד וקירור, יהיה בין מפלס גישה לרכב כיבוי אש לבין 4 מטרים מתחתיו; *לכן אפשר להבין שבקומות העליונות ניתן להתקין רק שנאי יבש.

השאלה מייצרת לנו נתון של ערך לולאת התקלה וכאן הזרם מוגבל ע"י ההתנגדות Isc=U/Zloop> (400)/(√3*0.035)=6,606A נציב בנוסחה מפרק העמסת מוליכים תקנה 10 עם שינוי נושא ונוסחה. T*Ik=kS√ 1*6,606A*√1/115=57.44mm² >120mm²

השאלה מייצרת לנו נתון של ערך לולאת התקלה וכאן הזרם מוגבל ע"י ההתנגדות נבצע בדיקה לעמידות הנדרשת לזרם הקצר למשך 1 שנייה ולפיו נבחר את מוליך הארקה הנדרש מאחר והמוליך לא נמצא תחת זרם מתמיד אלא משמש רק להגנה לרוב מתקין מוליך PVC. Isc=U/Zloop> (400)/(√3*0.042)=5505.1A נציב בנוסחה מפרק העמסת מוליכים תקנה 9 עם שינוי נושא ונוסחה- הבידוד על מוליך הארקה K=115

ע"פ וועדת פירושים 03-39 יש לבצע איפוס יחיד במבנה. מאחר והשנאי בתוך המבנה TN-S מתייחסים לנקודת השיטה אליה הוא מחובר כנקודת האיפוס למתחם. לינק

וועדת פירושים 03-42 לאור העובדה שמדובר בלקוחות המקבלים אספקה במתח נמוך הממוקמים על חניון משותף בעלי הארקת יסוד משותפת, יש לבצע איפוס יחיד במבנה. בהתאם לפסיקה קודמת של ועדת הפירושים (פסיקה 04-14 - אוגוסט 2003), מותר להתקין במיתקן פסי השוואת פוטנציאליים משניים, אותם יש לחבר אל טבעת הגישור של הארקת היסוד, כנדרש בתקנה 3 לתקנות החשמל (הארקות יסוד) או אל הפה"פ הראשי באמצעות מוליך נחושת בעל שטח חתך של 25 ממ"ר לפחות. במיתקן (הממוקם במבנה אחד - בעל הארקת יסוד אחת) הכולל פס השוואת פוטנציאלים ראשי ופסי השוואת פוטנציאלים משניים, בו בחר המתכנן לבצע הגנה בפני חישמול באמצעות איפוס, יש לבצע איפוס יחיד בפס השוואת הפוטנציאלים הראש

לינק- מגבלות בניה 2.1.5 תחנות טרנספורמציה:

המרחק האופקי המזערי בין מבנה מאוכלס לדופן חדר השנאים תלוי במספר השנאים: 5 מטר לחדר עם 1-2 שנאים ו-6 מטר לחדר עם 3 שנאים. כאן 2 שנאים ⇒ 5 מטר.

תחנת טרנספורמציה פנימית )תחט"פ(/תחנת טרנספורמציה זעירה )תט"ז(/ תחנת מיתוג: המרחק האופקי המזערי בין החלק הבולט של מבנה מאוכלס או שנועד לאכלוס לבין מבנה התחנה: - 5.0 מ' עבור תחנות עם עד שני שנאים, צמודות/משולבות בבניין מגורים. לינק

לינק 2.1.5 תחנות טרנספורמציה: תחנה חיצונית (על עמוד): המרחק האופקי המזערי בין כל חלק של המתקן לבין החלק הבולט של מבנה מאוכלס או שנועד לאכלוס: - 5.0 מ' עבור שנאי אחד - 6.0 מ' עבור שני שנאים. - 5.0 מ' עבור מיכל מניה (שנאי מדידה חיצוני) המרחק המזערי בין החלק הבולט של חלק בלתי מאוכלס של מבנה, לבין כל חלק של התחנה החיצונית – 5.0 מ' (או בהתאם לסעיף הרלוונטי למרווח נדרש מקו מתח גבוה עילי בתקנון תכנית בניין ערים החלה במקום) . תחנת טרנספורמציה פנימית (תחט"פ)/תחנת טרנספורמציה זעירה (תט"ז)/ תחנת מיתוג: המרחק האופקי המזערי בין החלק הבולט של מבנה מאוכלס או שנועד לאכלוס לבין מבנה התחנה: - 5.0 מ' עבור תחנות עם עד שני שנאים, צמודות/משולבות בבניין מגורים. - 6.0 מ' עבור תחנות עם שלושה שנאים, צמודות/משולבות בב

כדי לענות על השאלה נדרש לבצע חישוב של זרם הקצר שיכול להתפתח במעגל הסופי. ידועים הנתונים של השנאי: הספק 1600KVA המתח בצד המשני 0.4KV, מתח קצר Uk=6%. נחשב את הזרם הנומינלי של המעגל In I=P/ׂ(1.73*0.4)=1600/(1.73*0.4)=2309A מכאן נחשב את זרם הקצר Isc Isc=I/Uk%=2309/0.06=38,500A=>38.5kA עכשיו שיש לנו את זרם הקצר שיכול להתפתח במעגל נבדוק את הנתונים על המפסקים המפסק הראשי מפסק אוויר (ACB) בעל כושר ניתוק של 50kA מפסק במורד הזרם XT1 גרסה S מציג בטבלת כושר הניתוק (הימיני ביותר) בזרמים שבין 16 ל 160 30kA מאז מדגם S203 32A תלת-מופעי בעל כושר ניתוק של 10kA כמו-כן יש לציין את תקנה 9, תת תקנה ב-1 מפרק של העמסה והכנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך: 9. מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד (א) מבטח להגנה בפני זרם

בידוד אמיתי מתנהג כקבל עם אובדנים. הזרם הכולל מקדים את המתח בזווית φ<90°, וההפרש δ = 90°−φ הוא זווית האובדנים: tan δ = I_R/I_C — היחס בין רכיב הזרם ההתנגדותי (שמתבזבז כחום בבידוד) לרכיב הקיבולי. גידול ב-tan δ מעיד על רטיבות, זיהום, הזדקנות השמן והנייר או התפרקויות חלקיות.

ערך tanδ נמוך מעיד על בידוד תקין, נקי ויבש. ערך tanδ גבוה מעיד על הפסדים דיאלקטריים גבוהים, עלייה בערך זה מצביעה על התדרדרות בחומר הבידוד, רטיבות, או פגמים מבניים שטרם הובילו לקצר מלא מה מודדים? את היחס שבין רכיב ההפסד (הזרם האוהמי / ההתנגדותי) לבין הרכיב הקיבולי (הזרם הקיבולי) בבידוד תחת מתח חילופין (AC). משמש לבחינה של כבלי מתח גבוה,מנועים גדולים ושנאים בתחנות משנה ובתעשייה. מדריך למכשיר בדיקה של חברת אוריאל שי